שוורצמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.התובעת התארחה עם בני משפחתה בבית מלון באילת במסגרת חופשה משפחתית.

2.ביום 28.5.08 נטלה התובעת חלק בטיול ברכב בעל הנעה לארבעת הגלגלים (המכונה בפי כל "ג'יפ").

3.עת שירדה התובעת מן הרכב נחבלה ברגלה השמאלית בברך ובקרסול.

4.כתוצאה מן הפגיעה נאלצה התובעת לקצר את החופשה ולטענתה אף נגרם לה נזק ממוני, שכן נבצר ממנה לעבוד תקופה מסוימת בשל ההגבלות שנוצרו מן החבלה.

5.המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה מלמדים כי אכן התובעת נחבלה ברגלה וסבלה ממוגבלות מסוימת.

6.הדברים אף עולים מעדות התובעת והנתבעת אינה חולקת על עצם החבלה.

התובעת דיווחה למלון על התאונה ואף קיבלה אישור על הדיווח.

כמו כן, התאונה נזכרת בטופס הקבלה לחדר המיון בבית החולים.

7.לטענת הנתבעת, החבלה נגרמה עקב חוסר תשומת לב ו/או רשלנות של התובעת וכי יש לייחס לה אשם תורם מכריע, משמעותי או נכבד לנסיבות נפילתה.

עוד נטען כי לא צורפה חווות דעת רפואית.

8.הצדדים הסכימו כי אין עסקינן בתאונת דרכים.

9.ככלל לא כל מעידה, נפילה או חבלה מצויות באחריות נהג הרכב שכן כל אדם מבוגר צריך לכלכל את צעדיו בצורה מושכלת וזהירה.

10.ראשית, אתייחס לסוגיית האחריות.

11.הגם וישנם עדים רלוונטיים מטעם הנתבעת (מבטחת החברה העורכת את הטיולים), לא זומן ולו עד אחד למתן עדות.

12.יוצא אפוא כי גרסתה של התובעת לא נסתרה.

אף על פי כן, אין הדבר גורע מחובת התובעת להוכיח את תביעתה.

13.בנסיבות העניין, כאשר מחד גיסא לא הובאה גרסה כלשהי על ידי הנתבעת, ומאידך גיסא התובעת אמנם העידה אך בקצרה ולא תמכה עדותה בעדות נוספת, ובהתחשב בכך שהיה על התובעת להיזהר בעת הירידה מן הרכב תוך התחשבות במצב הרכב ובגובהו ובגובהה שלה, אני מחלק את האחריות כך שכל אחד מן הצדדים יישא בחמישים אחוזים מן האחריות לקרות התאונה.

14.עתה אדרש לשאלת הנזק.

15.לבקשת בית המשפט, צורפו מסמכים לאחר דיון ההוכחות.